גמרא
פירוש
מַצּוֹת שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי לְדִבְרֵי כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
בד״ה אתיא לחם כו׳ כגון אם הוא כהן או לוי או ישראל עני ונטל ממנו כו׳ עכ״ל מלת עני קאי שפיר אכולהו משום מעשר עני שיפריש שיהיה שלו אבל מה שכתבו ונטל ממנו כבר תרומה ומעשר כו׳ לא קאי אכהן דתרומה ודאי שלו היא ומעשר ראשון נמי איכא למ״ד ביבמות ובכתובות דלכהן נמי היא אלא משום ישראל ולוי כתבו כן דתרומה ומעשר ראשון אינו של ישראל ולוי נמי אע״ג דמעשר ראשון שלו מ״מ תרו״מ דפתיכא ביה אינו שלו ומשום כהן נקט לעיל בבריית׳ ולא ניטל ממנו מע״ר ובריית׳ קתני נמי ולא ניטל ממנו מע״ש והתוס׳ לא הזכירו אותו בדבריהם משום דלרבנן דפליגי (אדר״א) [אדר״מ] הוה מע״ש שלו (ואימעיט שפיר מלכם) [ומקרי שפיר משלכם] ודו״ק:
בד״ה אבל חלתו כו׳ א״נ כיון דמדרבנן אין לה פדיה לא חשיב נאכל בכל מושבות עכ״ל הכא לענין דינא קמבעיא ליה אי נפק בחלת מעשר שני ושפיר איכא למימר כההיא תירוצא בתרא כיון דמדרבנן אין למעשר שני טהור פדיון דמחיצה לקלוט מיהת מדרבנן אינו נקרא נאכל בכל מושבות ואינו יוצא י״ח מצה דכה״ג אמרינן לעיל דאינו יוצא י״ח מצה בטבל טבול מדרבנן כיון דאיסורא דרבנן רביע עליה אבל לעיל דפריך אקרא ומה ראית ומשני כדר״א ודאי דליכא למימר הכי דאי הוה סבר מחיצה לקלוט דרבנן לא הוה אצטריך ליה למימר כדר״א דהא אדאורייתא קאי וכמ״ש התוס׳ לעיל ודו״ק: בד״ה א״ד הואיל כו׳ כמו שאין לומר הואיל ולא קרא לו שם מעשר עכ״ל ר״ל דאי לאו דר״א דשם מעשר לחודיה נאכל בכל מושבות מה״ט דהואיל ולא קרא לו שם מעשר ודאי לא הוה קרוי מעשר נאכל בכל מושבות כמ״ש התוס׳ לעיל גבי ביכורים והא דאמרי׳ בחלה הואיל ולא קרי לה שם היינו משום דשם חלה לחודיה נאכל בכל מושבות כמ״ש לעיל ודו״ק:
בד״ה ר״י אומר כו׳ נטמא אין לא נטמא לא כו׳ אלמא לקוח לרבנן נמי אינו נפדה טהור כו׳ עכ״ל והגירסא שלפנינו בפ׳ איזהו מקומן אינו כן אלא דה״ג התם והרי מעשר דהוא נפדה ואילו לקוח אינו נפדה דתנן הלקוח בכסף מעשר שנטמא יפדה ר״י אמר יקבר כו׳ והשתא מר״י פריך ולא מרבנן ושפיר איכא למימר לרבנן דלקוח נפדה טהור בריחוק מקום אפי׳ מדרבנן ועיין בר״ש בפ״ג דמעשר שני דפירש שני הגירסאות הללו וק״ל:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
בד״ה אבל חלתו כו׳ א״נ כיון דמדרבנן אין לה פדיה לא חשיב נאכל בכל מושבות עכ״ל הכא לענין דינא קמבעיא ליה אי נפק בחלת מעשר שני ושפיר איכא למימר כההיא תירוצא בתרא כיון דמדרבנן אין למעשר שני טהור פדיון דמחיצה לקלוט מיהת מדרבנן אינו נקרא נאכל בכל מושבות ואינו יוצא י״ח מצה דכה״ג אמרינן לעיל דאינו יוצא י״ח מצה בטבל טבול מדרבנן כיון דאיסורא דרבנן רביע עליה אבל לעיל דפריך אקרא ומה ראית ומשני כדר״א ודאי דליכא למימר הכי דאי הוה סבר מחיצה לקלוט דרבנן לא הוה אצטריך ליה למימר כדר״א דהא אדאורייתא קאי וכמ״ש התוס׳ לעיל ודו״ק: בד״ה א״ד הואיל כו׳ כמו שאין לומר הואיל ולא קרא לו שם מעשר עכ״ל ר״ל דאי לאו דר״א דשם מעשר לחודיה נאכל בכל מושבות מה״ט דהואיל ולא קרא לו שם מעשר ודאי לא הוה קרוי מעשר נאכל בכל מושבות כמ״ש התוס׳ לעיל גבי ביכורים והא דאמרי׳ בחלה הואיל ולא קרי לה שם היינו משום דשם חלה לחודיה נאכל בכל מושבות כמ״ש לעיל ודו״ק:
בד״ה ר״י אומר כו׳ נטמא אין לא נטמא לא כו׳ אלמא לקוח לרבנן נמי אינו נפדה טהור כו׳ עכ״ל והגירסא שלפנינו בפ׳ איזהו מקומן אינו כן אלא דה״ג התם והרי מעשר דהוא נפדה ואילו לקוח אינו נפדה דתנן הלקוח בכסף מעשר שנטמא יפדה ר״י אמר יקבר כו׳ והשתא מר״י פריך ולא מרבנן ושפיר איכא למימר לרבנן דלקוח נפדה טהור בריחוק מקום אפי׳ מדרבנן ועיין בר״ש בפ״ג דמעשר שני דפירש שני הגירסאות הללו וק״ל:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush